על קצה העורלה

הידעת? במדינת ישראל של שנת 2021 כל מאן דבעי רשאי להכריז על עצמו כמוהל ולעסוק בכך, משל היינו מדינת עולם שלישי.

באחת הפרשות העגומות בהקשר של ברית מילה, פרשה בה הנימול איבד כשני שליש מאיברו בעקבות נמק שהופיע ימים אחדים לאחר המילה, קבע ביהמ"ש העליון כי הסטנדרטים לפיהם יש לבחון את פעולות המוהל אינם סטנדרטים של מי שעוסק ברפואה, שכן מעמדו ופעולותיו (בעלות קונטקסט דתי – פולחני) אינם נכללים בהגדרות שבפקודת הרופאים, וכפועל יוצא אין מוטלת עליו חובת זהירות זהה לחובתו של רופא.

יוצא איפוא, בשגגה לעניות דעתי, שמוהל יחויב באחריות בשל רשלנות אם הפר את חובת זהירותו המקצועית כמוהל בלבד, הגם שהוא מבצע פעולה כירורגית לכל דבר ועניין. לדעתי, לא רק שיש לחייב מוהל בסטנדרט זהירות זהה לזו של רופא בפעולה הספציפית אותה הוא מבצע, אלא שיש לחייבו בהחתמת הוריי הנימול על טופס הסכמה מדעת כמצוות חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, וזאת ביתר שאת לאור הגישה הרואה אפילו בטיפולים קוסמטיים אלקטיביים מסויימים כ"טיפול רפואי".

בפרשה מאוחרת יותר, עגומה אף היא, נדחתה בביהמ"ש הטענה כי יש לחייב את המדינה בנזיקין בשל התרשלות בחובת הפיקוח, שכן לא הוקנתה למדינה סמכות פיקוח, והוועדה הבינמשרדית (דתות ובריאות) להסמכה ולפיקוח על מוהלים שהוקמה אי אז בשנות ה-70' של המאה הקודמת, ועדה אשר בין יתר תפקידיה מסמיכה מוהלים ומפקחת עליהם, פועלת באופן וולנטרי בלבד. 

כן, קראתם נכונה – הסמכת מוהלים איננה מוסדרת בשום דבר חקיקה, והגוף היחיד שקיים, הוא הוועדה הבינמשרדית שהוזכרה לעיל, הפועלת כאמור בצורה וולנטרית ונעדרת שיניים או סמכויות אכיפה אופרטיביות כלשהן.

דא עקא, כפי שעינינו רואות, מעת לעת ישנן לא עלינו תקלות במלאכת המילה, והעולל הרך ומשפחתו, תרים אחר גורם להיפרע ממנו נזקיהם.

במסמך שכותרתו "הוראות נוהל – הוועדה הבינמשרדית להסמכה ולפיקוח על מוהלים" מחודש 6/2017 נקבע שבין תפקידי הוועדה להסמיך מוהלים כ"מוהל מוסמך" וכן כ"מוהל מומחה", לפקח על עבודת המוהלים, לבדוק תלונות, לקבוע נהלים והנחיות ועוד. במסמך לא נזכרת ולו במילה אחת חובת עריכת ביטוח אחריות מקצועית.

בהצעת חוק ביטוח אחריות מקצועית למוהלים, התשע"ח–2018, שהונחה על שולחן הכנסת, נקרא המחוקק לשנות את המצב בו מוהלים, בין אם באמתחתם סמיכה של הוועדה הבינמשרדית ובין אם לאו, יכולים לפעול ללא כל ביטוח אחריות מקצועית, אולם כפי שניחשתם, הצעה זו לא הבשילה לכדי חקיקה.

במכתב מיום 21.6.20 שהוציאה הוועדה  הבינמשרדית, בבחינת קול קורא לציבור המוהלים, נכתבו הדברים הבאים: "אנו פונים וממליצים בפניכם פעם נוספת על חשיבות ביצוע ביטוח למוהלים".

נכון למועד כתיבת שורות אלה אין הסדרה של נושא ההסמכה, הכשירות והביטוח המקצועי של מוהלים בחקיקה הישראלית.

יש לומר ביושר, כי ברוב המכריע של המילות עובר הכל כשורה, והן נעשות כהלכה (תרתי משמע) וללא דופי, וגם אלה שמתרחשת בהן תקלה מסתיימות עפ"י רוב בנזקים קטנים יחסית או כאלה שניתן לטפל בהם באמצעות ניתוח מתקן, אולם גם תיקים אלה, ללא נכויות אורולוגיות ופסיכיאטריות משמעותיות שמובילות לפיצויי עתק, עשויים להסתיים בפיצויים של עשרות אלפי שקלים, ומוטב להם למוהל, לנימול ולמשפחתו, שיהיה כיסוי ביטוחי. 

יואב יעקבסון, עו"ד

נהנתם מהמאמר? מוזמנים לשתף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
סגירת תפריט