To Do or not To Do ?
בשנת 2016 קבע המחוקק הוראות מפורטות לצורך עריכת "ייפוי כוח מתמשך" [תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962].
האם כדאי או לא כדאי לערוך ייפוי כח מתמשך ?
כפי הידוע, עם עליית תוחלת החיים, עשויים גבר או אישה להאריך ימים, אך לא תמיד בבריאות טובה, ולעיתים בהיעדר היכולות הקוגניטיביות המתאימות כדי להמשיך להתנהל באופן עצמאי ולקבל החלטות בעצמם.
מה היה המצב המשפטי הקודם ?
במשך שנים, המצב המשפטי בישראל היה דיכוטומי: שחור או לבן. ברגע אחד יכול היה אדם חופשי להפוך מאישיות סוברנית שמסוגלת לקבל כל החלטה, להפעיל שיקול דעת ולחתום על מסמכים משפטיים למה שכונה בחוק: "חסוי"- אדם אשר בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס על גופו ועל רכושו.
מה התועלת בעריכת יפוי כח מתמשך? ומדוע מקדם משרד המשפטים מדיניות מעודדת לעריכת והפקדת ייפויי כח מתמשכים ?
משעה שממנים אפוטרופוס לאדם, הופכת המדינה להיות גורם מפקח על גופו ועל רכושו. בית המשפט הינו מקבל ההחלטות, ואילו האפוטרופוס/ים המתמנים על-ידי בית המשפט נדרשים להגיש דוחות, ולקבל אישור האפוטרופוס הכללי או בית המשפט ביחס להחלטות שונות.
מעבר להצפת המערכת השיפוטית ומשרדי האפוטרופוס הכללי, מדובר בהכבדה של ממש על חיי האדם ומשפחתו. חשבונו בבנק 'נצבע' כחשבון שמנוהל על-ידי אפוטרופוס. הכספים מתנהלים על-פי תקנות מיוחדות להשקעת כספים. זאת ועוד, קבלת החלטות רפואיות לגבי אותו חסוי נעשית על-ידי האפוטרופוסים ובחתימתם, ולעיתים נדרשת פניה למתן הוראות על-ידי בית המשפט במידה ויש ספק או מחלוקת.
אכן, קיימים מקרים בהם לא מן הנמנע למנות לקשיש/ה אפוטרופוס. במיוחד, כאשר אין קרובי משפחה המסייעים ותומכים בו/ה. במקרים אלו, ממנה בית המשפט גופים מיוחדים פרטיים, בשכר, כאפוטרופוס החוקי.
האם היית רוצה שאפוטרופוס, עמותה או אף בית המשפט יקבלו החלטות מהותיות ביחס לניהול חייך? בריאותך ? רכושך ?
הערך המוסף המשמעותי ביותר ב"יפוי כח מתמשך" הוא האפשרות של אדם להביע את רצונו, לבטא את הערכים החשובים שלו, לתת מבעוד מועד הוראות מפורשות מה ייעשה בגופו וברכושו, אם חלילה יתדרדר מצבו הנפשי או הקוגניטיבי והוא לא יהיה מסוגל להביע עוד את רצונו ולקבל החלטות בעצמו.
ניתן היה לשער כי אמצעי משפטי מתאים לכך הינו עריכת "צוואה". זוהי טעות רווחת. שכן, תכליתו של מוסד הצוואה היא כיבוד רצון המצווה למה שייעשה ברכושו, לאחר שילך לעולמו. ואילו איש או אישה עלולים לחיות שנים רבות כשהם לוקים בדמנציה, אלצהיימר או נסיבות קשות אחרות שמונעות מהם להמשיך ולנהל את חייהם בכוחות עצמם. מי ינהל את רכושם בכל השנים הללו? ויתרה מזאת – מי יקבל החלטות האם לאשפז אותם במקרה הצורך או יחתום על אישור פרוצדורה רפואית כזו או אחרת עבורם ?
למעשה, קיימת אפשרות לערוך מראש "ייפוי כח רפואי", למנות "מיופה כח" וליתן "הוראות מקדימות" לטיפול באדם בשעה שכבר לא יוכל לעשות כן [סעיף 16(א) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]. ייפוי כח כזה יכול להיחתם בפני רופא / פסיכולוג / אח מוסמך / עובד סוציאלי או עורך דין.
בנוסף, החוק מתיר הבעת רצון מוקדמת של אדם שחלה במחלה סופנית, באמצעות מתן הנחיות רפואיות מקדימות ו/או במינוי מיופה כח שיקבל החלטות במקומו בשאלות של מתן או הימנעות ממתן טיפולים מאריכי חיים [סעיף 30 לחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005].
אך האם די באלו כדי להבטיח מענה בשאלות קרדינליות כמו: האם להעביר את הסב או הסבתא מדירתם לבית אבות ? האם לשכור מטפל או מטפלת שתגור איתם בבית ?
וחשוב לא פחות מכך – ניהול הכספים הנכסים והזכויות מוכרחים יד מנהלת ומישהו 'איכפתי' שיהיה בעל זכויות החתימה.
כאשר אדם מאבד את כשירותו, הבנק עלול לחסום את החשבון לפעולות אף אם מונה מי מילדיו כמיופה כח בחשבון. יתרה מזאת, הוא עלול לחסום את הפעילות בחשבון אף אם מדובר בחשבון משותף עם בן/בת הזוג. ואז, לא יהיה מנוס מפניה לבית המשפט.
"ייפוי כח מתמשך" נועד להתמודד עם כל השאלות והטרדות המעסיקות אותנו בגיל השלישי, או לקראתו. הוא מאגד את כל הנושאים הדורשים הסמכה מפורשת מבחינה משפטית – במסמך אחד. אם בצוואה אנו זכאים לקבוע מי יקבל את הרכוש שנותיר אחרי מאה ועשרים, כזכות, באמצעות יפוי כח מתמשך רשאי ה"ממנה" לחלק את ההתחייבויות בין ילדיו או בני ביתו. תפקיד עורך הדין לסייע לממנה לנסח "הנחיות מקדימות למיופה כוח", בהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו עבורו על ידי מיופה הכוח, הן בתחום הרפואי הן בתחום הרכושי והן בנוגע לשלל העניינים האישיים.
איש או אישה שיש להם על מי לסמוך, ובדרך-כלל אלו ילדיהם – מוזמנים לתת את הדעת, מבעוד מועד, לערוך שיח משפחתי, ולקבוע מי יקבל את האחריות ובאיזה נושא, היה וההורה יזדקק לכך בבוא העת.
היתרון הגדול הוא שהמדינה אינה עוד חלק מן המשחק. ייפוי כח מתמשך הוא מסמך משפטי מחייב, שאין עליו מניה וביה פיקוח של האפוטרופוס הכללי. ניתן להתוות בו חלוקת סמכויות חכמה, כללים לקבלת החלטות ואף למנות גורם מפקח פרטי שמכונה בחוק "אדם מיודע". אך קבלת ההחלטות וההתנהלות בפועל תישארנה בתוך הבית, בקרב בני המשפחה עצמם.
ראוי לציין, כי יפוי הכח המתמשך אינו בלתי מוגבל. בכל זאת הותיר המחוקק גישה פטרנליסטית שנועדה להגן על אדם ש"אינו מסוגל להבין בדבר" (כלשון החוק- לצורך הגדרת מועד הכניסה של יפוי הכח המתמשך לתוקף). כך למשל, אם מיופי הכח יחליטו כי נדרש למכור את דירת אמם כדי להעבירה לדיור מוגן – הם יידרשו לפנות ולקבל את אישור בית המשפט לצורך ביצוע עסקת המכר. אך גם כאן, הוראות שינוסחו, במחשבה תחילה, במסגרת יפוי הכח המתמשך, יסללו את הדרך לשופט או השופטת בבואם להחליט האם זוהי טובת אותו אדם שדירתו תימכר.
ומצד שני, מוטב לאין שיעור כי בניו או בנותיו של אדם שיפוי הכח שלו נכנס לתוקף הם אלו שיפנו אל קרן הפנסיה, אל הביטוח הרפואי או אל הביטוח הסיעודי בשמו על מנת שיזכה לקבל את הזכויות שצבר שנים רבות. ציון פרטי הביטוחים וקרנות הפנסיה במסמך יפוי הכח המתמשך עשויים להקל ולהועיל על אותם ילדים לדרוש את זכויות הוריהם ביום פקודה.
אם קראתם עד כאן, ועדיין אתם מתלבטים האם כדאי לכם לערוך יפוי כח מתמשך, אציין כי במשך חודשים רבים, המדינה לא דרשה אגרה כלשהי עבור השירות, ואילו רק לאחרונה שונו התקנות והמדינה החלה לגבות אגרה עבור ההפקדה. שיעור האגרה הוא עדיין סמלי (כמאתיים ₪ להפקדת ייפוי כח מתמשך). ובנימה אישית – לאמא הפרטית שלי המלצתי לפנות לעורכת דין המוסמכת לערוך ייפוי כח מתמשך, להפקידו כדין ולקבל חותמת אישור הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי.
מקווה שנהניתם לקרוא, והמאמר סייע בידיכם לקבל את ההחלטה הנכונה. רשימת עורכי הדין המוסמכים לערוך יפוי כח מתמשך מפורסמת באתר לשכת עורכי הדין. שיהיה בהצלחה !
בברכה, עו"ד ונוטריון אורית דוברובסקי יעקבסון.