אפוטרופסות

מתי נדרש למנות אפוטרופוס ?
ככל שאדם הגיע למצב פיזי או קוגניטיבי שבו אינו יכול עוד לטפל בענייניו, לקבל החלטות ונדרש אדם אחר שיהיה מוסמך לקבל החלטות, לפעול ולחתום במקומו – נדרש מינוי אפוטרופוס.
לצד קביעת כללים ונורמות משפטיות ביחס לחובות וזכויות הורים ביחס לילדיהם הקטינים, עוסק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שחוקק ב- 1962) בהגנה ושמירה על זכויות של גבר ונשים שמצבם אינו מאפשר להם עוד לטפל בענייניהם.
לפי סעיף 33(א)(4) לחוק– בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס: "לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;".

אם כן, מינוי אפוטרופוס הינו בסמכות של בית המשפט. כיום, בתי המשפט לענייני משפחה.
על מנת להתמנות /למנות אפוטרופוס לאדם אחר – בתי המשפט נסמכים על תעודה רפואית שבאמצעותה רופא מחווה את דעתו האם הנבדק נזקק לאפוטרופוס. בטופס המפורסם ע"י משרד הרווחה, שתי רובריקות בהן מסמן הרופא : 1) האם הנבדק מסוגל להביע דעתו בעניין מינוי אפוטרופוס (כן/לא); 2) האם מסוגל להופיע בבית משפט (כן/לא).
לעיתים, לצורך מתן צו למינוי אפוטרופוס קבוע, מסמיך בית המשפט את פקידות הסעד (מלשכת הרווחה) לבחון את עובדות המקרה מקרוב– והנטייה היא להסתמך על חוות דעתן המובאת בתסקיר ערוך וחתום.

ככל שההורה שלכם או אדם יקר אחר נזקק למישהו שיפעל במקומו – מול קופת חולים, בנוגע לאישפוז או מתן טיפול. וכמובן בענייני ניהול הרכוש – עליכם להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס. לעיתים אף נדרש צו זמני כדי לפעול בסמכות עבור אותו אדם.

לכל שאלה או ייעוץ בנוגע לאפוטרופסות או לצורך ייצוג והגשת בקשה למינוי אפוטרופוס – מוזמנים לפנות אלינו ולתאם פגישה

סגירת תפריט