ייפוי כח מתמשך – טיפ #4 בסדרה – מה בין ייפוי כח מתמשך וצוואה ?

שלום לכולם! אם קראתם את טיפ 1# ודאי הבנתם עד כמה חשוב לערוך יפוי כח מתמשך !! מוזמנים לעבור על הנקודות למחשבה בשאלה: את מי כדאי למנות ב- טיפ 2#.

בטיפ #3 עודדנו אתכם להפיג את החשש – לא יוכלו להיכנס לחשבון שלכם כל עוד אתם כשירים ובריאים!

ובכל זאת, רבים פונים אליי ושואלים: מדוע עליי לערוך יפוי כח מתמשך אם יש לי כבר צוואה ?

ולכן, מצאנו לנכון להביא את התשובה בכתובים. זוהי שאלה לגיטימית  – מה בין ייפוי כח מתמשך ובין צוואה ?

"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" (סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

עיזבונו של אדם עובר ליורשיו על פי דין, אלא אם הותיר צוואה; אם המוריש הותיר צוואה, והצוואה תקפה על-פי מבחנים של צורה (צוואה יכולה להיערך בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות- דהיינו בית משפט או נוטריון, בעל-פה- במקרה של שכיב מרע) ושל תוקף (כשרות המצווה, היעדר השפעה בלתי הוגנת, היעדר נטילת חלק בעריכת הצוואה וכיו"ב) – אזי יחולק עיזבונו לזוכים על-פי תנאי הצוואה.

ובמלים אחרות: צוואה הינה מסמך משפטי, אשר ייכנס לתוקף רק לאחר מותו של אדם. הצוואה, ככלל, עוסקת בחלוקת הרכוש – המכונה "עיזבון" – לזוכים (אלו היורשים עפ"י הצוואה).

נכון הדבר שניתן לכלול גם עניינים כגון אפוטרופסות – למשל, הורים שמעוניינים לציין מי האפוטרופוס המתאים לילדיהם אם חלילה ילכו לעולמם – יכולים לציין זאת בצוואתם, ובית המשפט ישתדל למנות את האפוטרופוס עפ"י צוואתם (סעיף 64א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).

אולם עיקר העיקרים בצוואה היא חלוקת הרכוש שיוותר בבעלות איש או אישה שהלכו לעולמם.

לעומת זאת, מהותו של ייפוי כוח מתמשך היא מתן הוראות הנוגעות לניהול ענייני מייפה הכוח-"הממנה" עוד בחייו. באמצעות ייפוי כח מתמשך יכול אדם לתת, מבעוד מועד, הוראות מפורשות מחייבות מה ייעשה בגופו, ברכושו ובכל ענייניו האישיים, אם חלילה יתדרדר מצבו הנפשי או הקוגניטיבי והוא לא יהיה מסוגל להביע עוד את רצונו ולקבל החלטות בעצמו.

אדם דמנטי או חולה אלצהיימר עשוי לחיות גם חמש עשרה שנים במצב שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו. ובמקרה כזה, ישנן כיום שתי ברירות :

האחת, שבית המשפט ימנה עבורו אפוטרופוס שינהל את ענייניו ויקבל החלטות, במקומו (כך היה במשך עשרות שנים במדינת ישראל);

האפשרות השנייה, שייכנס לתוקף ייפוי הכוח המתמשך, ככל שנערך והופקד כדין מבעוד מועד, כשהיה הממנה עדיין כשיר.

הצוואה לא תועיל במאום, לאדם חי שרופא קבע כי אינו "מסוגל להבין בדבר" (סעיף 32א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962); זוהי לשון החוק – לעניין כניסה לתוקף של ייפוי כח מתמשך.

ואילו, ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו במועד שבו חדל ה"ממנה" להיות "מסוגל להבין בדבר", בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, ובכלל זה לקבל החלטות בקשר אליו (סעיף 32יט' לחוק).

אם נסכם, על ציר הזמן, רוב ימות חייו של אדם הוא כשיר לערוך כל מסמך משפטי מחייב, וחופשי לעשות כן (חוזה מכר, חוזה עבודה, קניה ומכירה, עריכת כתובה ועוד). אדם בגיר וכשיר זכאי לערוך, בכלל זה,  יפוי כח מתמשך וכן רשאי לערוך צוואה.

במידה ואותו אדם, בנסיבות בריאותיות, פסיכיאטריות או בשל מחלות זקנה אינו מסוגל עוד לקבל החלטות בעצמו ולנהל את ענייניו – יפוי הכח המתמשך שערך ייכנס לתוקף ועשוי להיות בתוקף שנים רבות בעודו בחיים. ואילו צוואה שערך תוכל להיכנס לתוקף רק לאחר מותו, עם מתן צו קיום צוואה חתום ומאושר.

לאחר שחידדנו את הנקודה, נבחן בכל זאת, מהן נקודות ההשקה בין יפוי כח מתמשך וצוואה?

עיקרון מנחה בענייני צוואה, פרשנותה, מילוי תנאיה ואף ביטולה, הוא כיבוד רצונו של המצווה (ע"א 719/97 אהרן נ' אהרוני, פ"ד נד(3) 469 ; ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2) 817, 826 (1999);

רצונו של ה"ממנה" שערך ייפוי כח מתמשך, אף הוא עקרון מנחה השזור כחוט השני בסעיפי החוק, לצורך הפעלת יפוי הכוח המתמשך בידי מיופי הכח או לענין פרשנותו של יפוי כח מתמשך שנכנס לתוקף על-ידי בית המשפט.

כך לדוגמה, בסעיף בענין "דרכי קבלת החלטות בעניינו של הממנה" (סעיף 32ט' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962) נקבע:

כי על מיופי הכח לפעול על-פי ההנחיות המקדימות שערך הממנה בכתב עת שחתם על יפוי הכח המתמשך. ואם אין הנחיות מקדימות,  עליהם לפעול לפי "רצונו" ככל שהוא מסוגל להביע את דעתו במצבו. אם לא ניתן לברר את דעתו של הממנה – יפעלו מיופי הכח בהתאם לרצון הממנה "כפי שהובע בעת שהיה מסוגל להבין בדבר או כפי שניתן ללמוד מייפוי הכוח או מהתנהגותו בעבר וכן בהתחשב בהשקפת עולמו ואורח חייו של הממנה כפי שהיו בעבר;"


אם כן כיבוד הרצון החופשי הינו עקרון מנחה הן בדיני צוואות והן בדיני יפוי הכח המתמשך.

ענין משמעותי נוסף, שחשוב מאוד שעורך הדין שעורך את יפוי הכח המתמשך ישים לב אליו הוא מירוץ 90 הימים שבהם ייפוי הכח בענייני הרכוש עדיין עומד בתוקפו, לאחר שהאדם "הממנה" שערך את יפוי הכח המתמשך כבר הלך לעולמו.

על ענין חשוב זה – נתמקד בטיפ הבא.

לשאלות פרטניות הנכם מוזמנים ליצור קשר או לתאם פגישת יעוץ אישית.

בברכה, עו"ד ונוטריון אורית דוברובסקי יעקבסון.

נהנתם מהמאמר? מוזמנים לשתף

Share on facebook
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp
סגירת תפריט