כיצד נוכל לבחור את מי למנות כמיופה כח שלנו בייפוי כח מתמשך ?
שלום לכולם! החלטת לערוך יפוי כח מתמשך? השאלה הראשונה המתבקשת היא כיצד לבחור את מי למנות כמיופה כח שלנו בייפוי כח מתמשך ?
ובכן, כפי שכבר נכתב בטיפ 1# :
הערך המוסף המשמעותי ביותר ב"יפוי כח מתמשך" הוא האפשרות של אדם להביע את רצונו, לבטא את הערכים החשובים שלו, ולתת מבעוד מועד הנחיות מקדימות מפורשות מה ייעשה בגופו וברכושו, אם חלילה יתדרדר מצבו הנפשי או הקוגניטיבי, והוא לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו.
איש או אישה ש'יש להם על מי לסמוך' – מוזמנים לתת דעתם על כך, מבעוד מועד, לערוך שיח משפחתי, ולקבוע מי יקבל את האחריות ובאיזה נושא, היה ויזדקקו לכך בבוא העת.
(*יצוין כי במקרה של אדם ערירי יתאים יותר הכלי של הפקדת הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס ולאו יפוי כח מתמשך).
נשאלת השאלה איך בוחרים את מי למנות כמיופה כח ?
ראשית, אציין כי אין הכרח לבחור מיופה/ת כח יחיד/ה. ניתן למנות מספר מיופי כוח שיהיו מוסמכים לפעול ביחד, לחוד או ביחד ולחוד.
כמו כן, ניתן למנות מיופה כוח לנושא מסוים ומיופה כוח אחר לנושא שני.
ניתן למנות מספר מיופי כוח שיפעלו יחדיו ולקבוע מנגנון קבלת החלטות שעל-פיו ינהגו.
קיימת אפשרות ואף מומלץ למנות מחליף/ים למיופה הכח. "מיופה הכח המחליף" ייכנס לתפקידו היה וייבצר ממיופה הכח שנתמנה למלא את תפקידו; שהרי ייפוי הכח עשוי להיכנס לתוקף רק בחלוף שנים רבות מיום שהופקד; כך שגם מיופה הכח שנתמנה עלול להזדקן, לעזוב את הארץ או אף חלילה להיזקק בעצמו למיופה כח או אפוטרופוס.
ככלל, "הממנה " – מי שעורך את ייפוי הכח המתמשך – רשאי לחלק סמכויות בין מיופי הכוח.
למשל, ניתן למנות מיופת כח שתהיה מוסמכת לפעול בשם הממנה בענייני רכוש, ומיופה כח אחר שיהיה מוסמך לפעול בשם הממנה ולייצג אותו בכל העניינים האישיים לרבות אלו הרפואיים.
ניתן לקבוע בהנחיות מקדימות שכמה מיופי כח יידרשו להחליט פה אחד או עפ"י רוב, כשמדובר בענין מהותי – כגון ביצוע פרוצדורה רפואית חריגה או כמו החלטה למכור נכס נדל"ן (יצוין כי לפי החוק – לצורך מכירה של נדל"ן יידרש אישור בית המשפט מראש).
מהם התנאים למינוי מיופה כח לפי החוק?
החוק קובע כי רשאי להתמנות כמיופה כח אדם שמתמלאים לגביו מספר תנאים. ואלו הם:
"מיופה הכח" – חייב להיות אדם בגיר שמלאו לו לפחות 18 שנה.
מיופה הכח חייב להיות בעצמו אדם כשיר – שלא מונה לו אפוטרופוס ושלא נכנס לתוקף ייפוי כח מתמשך בעניינו.
ובנוסף, ישנן עוד מספר מגבלות אובייקטיביות חשובות.
כך, לא יוכל להתמנות כמיופה כח בענייני רכוש מי שהוכרז כפושט רגל או שהינו "לקוח מוגבל".
כמו כן, לא יוכל להתמנות מי שנותן שירות רפואי, שיקומי או סוציאלי בתשלום לאדם הממנה; או מי שמספק לממנה מגורים, לדוגמא מי שמשכיר לו דירה או מנהל את הדיור המוגן שבו הוא חי.
כלל זה נועד למנוע ניגוד עניינים מקום שהאינטרסים של הממנה עלולים להיפגע. ולכן, אף עורך הדין שערך את ייפוי הכח המתמשך לא יוכל להתמנות בעצמו כמיופה כח.
כיצד אפוא ניתן להחליט את מי למנות ולאיזה תפקיד בייפוי הכח המתמשך?
איש או אישה יכולים בראש ובראשונה למנות את בן/בת הזוג שלהם להיות מיופי כוחם אם חלילה יתדרדר מצבם. במקרה כזה, מומלץ להגדיר מי יבוא במקומם כמיופה כח מחליף, מתוך הנחה שההתדרדרות במצב הממנה עלולה שלא לפסוח אף על בן/בת הזוג בשלב כזה או אחר.
אדם שמנהל עסק יוכל למנות בעניינים מסוימים איש מקצוע בתשלום – כגון רו"ח או עוזר אישי אם הוא איש האמון שלו בנושאים מסוימים, וניתן להנחות אותו באופן מדויק אילו החלטות הוא יהיה מוסמך לקבל לטובת הממנה, ובאילו תחומים ספציפיים.
אך יותר מכל, נטיית הלב, וזוהי כנראה דרכו של עולם, שאדם בערוב ימיו מבקש להסתמך על הילדים שגידל כל השנים ולהיעזר בהם. הכלי המשפטי שמבוסס על היכרות ואמון עמוקים מביא בדרך-כלל למינוי של הילדים או מי מהם כמיופי כח.
מהם השיקולים שראוי לשקול במינוי הילדים כמיופי כח ?
נתקלתי לא פעם בהתלבטות של אמא או אבא האם למנות את כל שלושת או ארבעת הילדים כמיופי כח, ואם כן – כיצד לחלק את התפקידים ואת הסמכויות ביניהם?
מצד אחד, כמעט תמיד יש בן או בת מוכשרים במיוחד בתחום מסוים, או שההורה רוחש להם אמון יותר מלאחרים, ונטיית הלב לסמוך עליהם; או שהניסיון מלמד שילד מסוים מסור ועוזר יותר להורה שלו ביחס לאחרים, ולכן נתפס כאחראי דיו כדי לקבל את הסמכות החוקית.
אך, ישנם שיקולים חשובים נוספים כמו הרמוניה במשפחה, אחדות בין האחים לבין עצמם, ואף הרצון שלא לפגוע חלילה ברגשות הילדים האחרים או שמא חשש להכביד יתר על המידה על כתפיו/ה של בן/בת יחידים.
ראוי לציין, כי לכל משפחה דינמיקה מיוחדת משלה. לעתים יש בן או בת שהם מוכשרים או אחראים במיוחד, ויש נטייה למנות את מי מהם. לעיתים יש שיתוף פעולה בין כל הילדים, ואפשר למנות את כולם, ביחד ולחוד או על-פי חלוקת תפקידים, ולהותיר להם גמישות לענין אופן קבלת ההחלטות ביניהם.
מה שחשוב הוא – לאחר הפגישה הראשונה עם עורך/ת הדין, לקיים שיח משפחתי ולדון בדברים כהוויתם.
כמי שצפוי לחתום על יפוי כח מתמשך כדאי לשאול את עצמי :
מי בדרך-כלל מסייע לי בענייני קופת-חולים ובריאות ? מי ברגע האמת יוכל לאסוף אותי חלילה לבית חולים ? מי בעל המסוגלות והכישורים לנהל את ענייני הכספים וההשקעות שלי באופן יומיומי ולמשך שנים ? מי בעל ראייה רחבה ויוכל לקבל החלטות משמעותיות לחיי, כמו – האם להעביר אותי לבית אבות או למוסד שיקומי ?
שיח משפחתי של ההורה הממנה עם הילדים, בנפרד או יחדיו, יכול להציף עוד נושאים שחשוב להסדיר ולרשום במסגרת ההנחיות המקדימות ביפוי הכח המתמשך. ובכלל, ההיוועצות כשלעצמה עשויה לתרום לקבלת החלטות נכונה ומיטיבה עבור המשפחה בכללותה.
ראוי להדגיש, כי עורך הדין מחויב לקיים פגישת הסבר גם עם מיופי הכח עצמם, ולתת להם מקום לשאול שאלות ולהבין את משמעות התפקיד שמוטל עליהם כמיופי כח – מה מותר ומה אסור יהיה להם לעשות לפי החוק ועוד.
אני באופן אישי משתדלת לערוך פגישה עם כל הילדים, ורק אחריה לסייע להורים הממנים להחליט כיצד לחלק את התפקידים באופן מאוזן, כזה שישמור על היחסים הטובים עם כל הילדים ובינם לבין עצמם.
אז אם נסכם, קיים מגוון של שיקולים שכדאי להביא בחשבון בטרם קביעת מיופי הכוח ויחסי הגומלין ביניהם. מדובר בהחלטה חשובה שעל בסיסה נשען ייפוי הכח המתמשך. עורך הדין המוסמך לערוך את ייפוי הכח המתמשך יכול לייעץ ולתת כלים עפ"י מיטב ניסיונו במקרים אחרים, וזה המקום להיעזר בו.
מקווה שנהניתם לקרוא, והמאמר סייע בידיכם לקבל את ההחלטה הנכונה. לשאלות פרטניות ניתן לתאם פגישת יעוץ אישית.
בברכה, עו"ד ונוטריון אורית דוברובסקי יעקבסון.
